בהודעה רשמית שנשלחה בתחילת השבוע, מלשכת ראש הממשלה לכלי התקשורת הזרים, מתחייב בנימין נתניהו שיהודים לא יוכלו להתפלל בהר הבית, אלא לבקר בו בלבד.

זו לשון ההתחייבות:

"ישראל תמשיך לאכוף את המדיניות ארוכת השנים שלה: מוסלמים יוכלו להתפלל בהר הבית, מי שאינם מוסלמים יוכלו לבקר בהר".

מזכ"ל האו"ם באן, כבר בירך על ההתחייבות, ועל החלוקה בין המוסלמים המתפללים, לבין השאר המבקרים.

אדוני ראש הממשלה, בנימין נתניהו,

עם ישראל לדורותיו יודע, שהר הבית מקום מקדשנו, הוא מקום תפילתנו! אנו המתפללים! ויצטרפו אלינו, ויתפללו, הגויים המאמינים בה' אלהי ישראל.

התחייבותך מנותקת מההיסטוריה שלנו, מנוגדת לדבר ה' בתורתו, ובחזון לנביאי ישראל, ולכן אין לה תוקף ועם ישראל יתנער ממנה.

בהר הבית התפללו אבותינו!

בהר הבית התפלל אברהם אבינו, ואנו מבקשים שתענה תפילתנו כתפילתו. כדברי המשנה:

"מי שענה את אברהם בהר המוריה הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה" (תענית ב,א)


בהר הבית התפלל יצחק אבינו, כדברי בעל הסליחות: "מי שענה ליצחק בנו כשנעקד על גבי המזבח הוא יעננו".

בהר הבית התפלל יעקב אבינו, כלשון הפס': "ויפגע במקום" וביאורם של חז"ל:"אין פגיעה אלא תפילה", ועוד שקפצה לו הדרך שאמר: "אפשר עברתי על מקום שהתפללו בו אבותי ואני לא התפללתי בו? (סנהדרין צה,ב)

בהר הבית התפללו מלכינו!

בהר הבית התפלל דוד המלך, ובהר הבית התפלל שלמה המלך, ובזכות תפילתם ריחם ה' על הארץ. כלשון המשנה: "מי שענה את דוד ואת שלמה בנו בירושלם הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה. ברוך אתה ה' המרחם על הארץ."

בחנוכת המקדש התפלל שלמה המלך, שישמע ה' תפילת המתפלל במקום המקדש:

לִהְיוֹת עֵינֶךָ פְתֻחוֹת אֶל הַבַּיִת הַזֶּה לַיְלָה וָיוֹם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַרְתָּ יִהְיֶה שְׁמִי שָׁם לִשְׁמֹעַ אֶל הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר יִתְפַּלֵּל עַבְדְּךָ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:

וְשָׁמַעְתָּ אֶל תְּחִנַּת עַבְדְּךָ וְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יִתְפַּלְלוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה וְאַתָּה תִּשְׁמַע אֶל מְקוֹם שִׁבְתְּךָ אֶל הַשָּׁמַיִם וְשָׁמַעְתָּ וְסָלָחְתָּ:(מלכים א,ח. "אל הבית"=בבית. רד"ק, מצודות.)

ביקש שלמה על כל התפילות שישמעו בבית הזה: תפילת היחיד ותפילת הציבור, תפילה על המלחמה, ותפילה על הגשם, תפילה על הרעב ועל התפילה על התבואה. כל תפילה וכל תחינה שיתפללו ישראל ויפרסו כפיהם בבית הזה, ישמע ה'. עוד ביקש על תפילת הגויים, שיבואו להתפלל לה' אלהי ישראל שתשמע תפילתם.

שלמה המלך, התפלל גם על התפילה שיתפללו ישראל בגלות, שתשמע ותענה:

"וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר (בנית) בָּנִיתִי לִשְׁמֶךָ וְשָׁמַעְתָּ הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתְּךָ אֶת תְּפִלָּתָם" (שם, מח-מט.)

כאשר היינו בגלות, בארבע כנפות הארץ התפללנו לה' ופנינו אל ארץ ישראל, דרכה אל ירושלים, ודרכה אל הר הבית מקום מקדשנו, תל תלפיות, שכל הפיות פונים אליו. כדברי הברייתא:


היה עומד בחוץ לארץ - יכוין את לבו נגד ארץ ישראל שנאמר: והתפללו אליך דרך ארצם; היה עומד בארץ ישראל - יכוין את לבו כנגד ירושלים, שנאמר: והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת; היה עומד בירושלים - יכוין את לבו כנגד בית המקדש, שנאמר: והתפללו אל הבית הזה; היה עומד בבית המקדש - יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים, שנאמר: והתפללו אל המקום הזה... נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד. (ברכות ל,א)

הלכה פסוקה היא, שכל יהודי הקם להתפלל, מצווה לא רק, להפנות פניו להר ציון, למקום המקדש, אלא לראות עצמו עומד במקום המקדש: "שיחשוב בלבו וברעיונו כאלו הוא עומד במקדש אשר בירושלים במקום קודש הקדשים". (משנ"ב סי' צד ס"ק ג.)

השו"ע וה"חפץ חיים" בעקבותיו מלמדים אותנו שיהודי תמיד מתפלל במקום המקדש, זהו מקום התפילה האולטימטיבי.

הר הבית הוא מקום התפילה, מקום המפגש בין הנשמה למקורה, מקום יניקת החיים. אין בו מקום למבקרים, אין הוא אתר הסטורי, אלא מקום בקשת החיבור בין הארץ לשמים. ב"ה, זכינו, ו"הר הבית בידינו"- במקום התפילה בהר הבית, נתפלל שיעמיד לנו ה' מנהיג שעינו צופיה לציון, שלא אבדה תקוותו. מנהיג, הוגה בתורה ועוסק במצוות, שיוביל את ישראל בדרך התורה, ילחם מלחמות ישראל וינצח, יבנה המקדש וישלים קיבוץ נדחי ישראל.