top of page
Books

האמת על אמנת איסטנבול

זה שמונה שנים שאמנת איסטנבול מחריבה את המעט שנותר מהמשפחה האירופית, ובעוד שבועיים ינסה השר גדעון סער לצרף גם את ישראל למדינות החותמות על האמנה. מה שנראה כמסמך תמים היוצא נגד אלימות נגד נשים מתגלה כהכפפה לשורת התחייבויות חוקתיות, חינוכיות וחברתיות הרחוקות מתפיסת עולמה המסורתית של מדינת ישראל

עולם קטן

כ"ח ניסן תשפ"ב

בתחילת מושב הקיץ של הכנסת הנוכחית יניח שר המשפטים גדעון סער על שולחן הכנסת לשבועיים את המסמך הנקרא אמנת איסטנבול. לאחר מכן תובא האמנה לאשרור הממשלה.
ובכן, מהי אמנת איסטנבול? לכאורה אמנה אירופית בין-לאומית התומכת במאבק באלימות במשפחה, מאבק חשוב וצודק לכל הדעות. "זו אמנה בדרגה פחותה מאמנה של האו"ם, אבל היא אמנה אירופית", מסביר הרב יאיר קרטמן, ראש מכון המחקר של ארגון תורת המדינה, ארגון העוסק בעיצוב מדיניות ציבורית על פי התורה.
האמנה אושררה בוועדת השרים של מועצת אירופה באפריל 2011 ונכנסה לתוקף ב-1 באוגוסט 2014. יותר מארבעים מדינות חתומות עליה, כולל האיחוד האירופי, ושלושים וארבע מהן – ובהן אוסטריה, בלגיה, צרפת, גרמניה, איטליה ושוודיה – אשררו אותה בבית המחוקקים שלהן.
מדוע ארגון תורת המדינה ופורום הארגונים למען המשפחה מתנגדים כל כך לאמנה?

"כששמעתי עליה לראשונה גם אני לא ידעתי מהי", מודה הרב קרטמן. "הנורה האדומה נדלקה כיוון שהגוף שקידם את האמנה הזו היה מכון רקמן של אוניברסיטת בר-אילן, הידוע כגוף שמקדם אג'נדות של פמיניזם פרוגרסיבי רדיקלי. בבדיקת תוכן האמנה גילינו כי המסמך מקדם תפיסות פרוגרסיביות רדיקליות הפוגעות במוסד המשפחה המסורתית, בזהות היהודית של המדינה ואף בריבונותה".

הרב יאיר קרטמן: "לאורך כל האמנה המאבק הוא בפטריארכיה ולא באלימות, והיא חותרת לבטל את ההבדלים בין המינים. באלימות חייבים לטפל, זה ברור, אבל האמנה לא עושה זאת. היא מקדמת תפיסת עולם פרוגרסיבית במסווה של מלחמה באלימות. הכנסה של איום משפטי לתוך המשפחה רק תגביר אלימות בחברה"

המלחמה בפטריארכיה
"אמנת איסטנבול חורגת מהטיפול באלימות ועוסקת בעיצוב חברתי לאור ערכי קצה פרוגרסיביים", טוען נייר העמדה שהוציא ארגון תורת המדינה ומצטט מהמבוא לאמנה: "הכרה כי אלימות נגד נשים הינה התגלמות של יחסי כוח בלתי שוויוניים היסטוריים בין נשים לגברים אשר הובילו לשליטה על נשים ואפלייתן על ידי גברים ולמניעת קידומן המלא של נשים. בהכרה בטבעה המובנה של אלימות נגד נשים כאלימות מגדרית ובכך שאלימות נגד נשים היא אחת ממנגנוני החברה המכריעים שבאמצעותם נדחקות נשים למעמד כפוף בהשוואה לגברים".
"ביסוד האמנה עומדת המלחמה בפטריארכיה", מסבירה עו"ד נעמה סלע, יו"ר פורום הארגונים למען המשפחה, שהצטרף למאבק בחתימה על אמנת איסטנבול. "כשמשתמשים בביטוי הזה מתכוונים לומר כי האישה תמיד תהיה הקורבן והגבר לעולם יהיה תוקפן ואלים". לדבריה, האמנה היא מסמך של פמיניזם רדיקלי ששם לו למטרה להרוס את מוסד המשפחה המסורתית.

"מדינות אירופה הן עולם הולך ונעלם", היא אומרת. "תפיסות הפמיניזם הרדיקלי שולטות בשיח, וגלים של הגירה מוסלמית מציפים את היבשת. התקינות הפוליטית לא מאפשרת למדינה להתגונן לא מפני אלו ולא מפני אלו. שיעור הילודה באירופה עומד על כ-1.8. במקום ילדים נכנסות לבתים טענות על דיכוי נשים. האם אנחנו באמת רוצים לחזק את המגמות הללו בישראל?"
"אחת מהנחות היסוד של האמנה היא שהבעיה של אלימות במשפחה איננה בעיה של אלימות בחברה אלא נובעת מדיכוי נשים", אומר הרב קרטמן. "הטענה היא כי הגברים משתמשים באלימות כדי לשמר את הכוח בידיהם. לאורך כל האמנה המאבק הוא בפטריארכיה ולא באלימות, והיא חותרת לבטל את ההבדלים בין המינים".
הוא מסביר כי האמנה היא כלי רב-עוצמה העלול לשנות את המשטר של מדינת ישראל, ואומר כי בדיון בוועדת הכנסת הודתה פרופ' רות קדרי הלפרין, ראש מכון רקמן, שבמדינות שחלה בהן הגדרת השוויון המגדרי לא פחתה האלימות. "באלימות חייבים לטפל, זה ברור", הוא מדגיש, "אבל האמנה לא עושה זאת. היא מקדמת תפיסת עולם פרוגרסיבית במסווה של מלחמה באלימות. הכנסה של איום משפטי לתוך המשפחה רק תגביר אלימות בחברה".

האמנה מצהירה שמטרתה להיאבק באלימות. מדוע גם זה בעייתי?
"אמנת איסטנבול מרחיבה את מושג האלימות ומחילה אותו על כל תחום", מסבירה עו"ד סלע. "בישראל יש הגנה רחבה מפני אלימות, והיא מעוגנת בחוק הקיים. האמנה לעומת זאת מגדירה אלימות באופן נרחב: אלימות כלכלית, פסיכולוגית, רגשית וכו'. יש לכך השלכות מרחיקות לכת".

כך כתוב בסעיף 9 לאמנה: "כל מעשי האלימות על רקע מגדרי שתוצאתם או העלולים לגרום לתוצאה של פגיעה או סבל פיזי, מיני, פסיכולוגי או כלכלי לנשים לרבות איומים בנקיטה של צעדים כאלה, כפייה או מניעה שרירותית של חירות בין אם מתרחשים במקום ציבורי או בחיים הפרטיים".
עו"ד סלע מסבירה כי רוחב היריעה יכול להגדיר כאלימות כמעט כל חוסר הסכמה בין גבר לאישה, ומובן כי מתחייבת ממנה חקיקה המחילה הגדרות אלה על כל מוסדות השלטון. "האכיפה של מניעת האלימות המורחבת הזו חלה על כל מוסדות השלטון ועל כל מקום: הבית, מקומות העבודה, מוסדות החינוך, הצבא. זה חינוך מחדש של כל החברה", היא אומרת.
"במדינת ישראל כל התקציבים של המדינה מופנים לטיפול באלימות נגד נשים. אין בישראל שום ארגון שנלחם באלימות נגד גברים ומתוקצב על ידי המדינה. הכסף הולך בעיקר למנגנונים של ארגונים פרוגרסיביים. המדינות מתחייבות באמנה כי ארגוני הפרוגרס יקבלו תקציבי עתק נוספים. הם ישתמשו בהם כדי להרוס עד היסוד את מוסד המשפחה".

את לא חושבת שהאמנה אכן מגינה על נשים מפני אלימות?
"בישראל כיום, בלי האמנה, החוק מפלה גברים לרעה", קובעת עו"ד סלע. "בספר החוקים הישראלי יש עשרים ושלושה חוקים שמפלים גברים, ואין ולו חוק אחד שמפלה נשים. לכן אין צורך באמנה כזו בישראל. יישומה יביא את הקץ על מוסד המשפחה, כי כל פעולה תהיה עילה לתביעה משפטית".

מה התוקף של האמנה הזו מבחינה חוקית?
"כשמדינה מצטרפת לאמנה כזו היא צריכה לאמץ את האמנה בממשלה ובכנסת. האמנה נחשבת מסגרת כללית נורמטיבית, והמדינה אמורה לחוקק חוקים בהתאם לרוח האמנה בכל אחד מסעיפיה. אם מדינת ישראל מצטרפת לאמנה, היא מחויבת לחוקק חוקים שיאכפו את האמנה בכל הפרמטרים: השכלה, חינוך, צבא, דיני עבודה, רפואה, רווחה".

מי אוכף את יישום האמנה במדינות החתומות עליה?
"הפיקוח נעשה בוועדת האמנה האירופית", מסביר הרב קרטמן. "המדיניות הפנים-ישראלית נתונה לפיקוח וביקורת של גוף בין-לאומי. ברמת המדיניות זה אובדן ריבונות. עוד מטרה של האמנה היא לממש בפועל תפיסה של גלובליזציה ולהכפיף את החוק הלאומי למוסדות בין-לאומיים".
"מדינת ישראל תהיה חייבת לדווח למוסדות האירופיים כיצד היא מיישמת את האמנה בחקיקה ובאכיפה בכל תחום במדינה. זו הכפפה של המדינה לביקורת חיצונית על מוסדותיה", מוסיפה סלע.

מגדר מבטל דת
עוד נושא שהאמנה נדרשת אליו הוא שלילת החינוך המסורתי. "האמנה שואפת לבטל כל חינוך שבבסיסו הנחת עבודה שיש הבדלים בין גברים לנשים", אומרת סלע. אמנת איסטנבול אף מחייבת חוק חינוך מגדרי: "המדינות החברות ינקטו את הצעדים הדרושים לקדם שינויים בדפוסי התנהגויות חברתיות ותרבותיות של נשים וגברים מתוך מטרה לבער דעות קדומות, מנהגים מסורות ושאר נהגים המבוססים על רעיון נחיתות האישה או על תפקידים סטראוטיפים לנשים וגברים" (סעיף 12 לאמנה).
"בדיון בוועדת הכנסת אמרה ראש מרכז רקמן שאין הגנות דתיות בפני האמנה, כלומר שהתפיסה המסורתית בטלה בפניה", מבאר קרטמן. "זו אמנה שדרכה אפשר לכופף את הדין הדתי: כשגבר מקדש אישה זה יכול היות מוגדר כפטריארכיה, ומכיוון שאין הגנה דתית, זו יכולה להיות סלילת הדרך לנישואין אזרחיים ולהחלשת מוסד הנישואין היהודי הדתי".


הרב יאיר קרטמן: "המדיניות הפנים-ישראלית נתונה לפיקוח וביקורת של גוף בין-לאומי. ברמת המדיניות זה אובדן ריבונות. עוד מטרה של האמנה היא לממש בפועל תפיסה של גלובליזציה ולהכפיף את החוק הלאומי למוסדות בין-לאומיים"

עילה לפליטות
לפי אמנת איסטנבול, אלימות במובנה הרחב תוכל להיות עילה לנשים לבקש מקלט מדיני בעילת פליטות כמעט בכל נימוק. "האם מדינת ישראל יכולה להתמודד עם פליטות רבות ממגוון מדינות?" תוהה סלע. גם נושא זה משרת מטרות של גלובליזציה, טשטוש ומחיקת הזהות היהודית ואף קידום מדינת כל אזרחיה.
האם חברי הכנסת ערים לכל הפרטים האלה?
"אני בטוחה שלא. גם כאשר נלחמנו בחוק אלימות כלכלית ב-2020, חוק שאמנת איסטנבול שימשה בסיס הרעיוני לניסוחו, ישבנו שעות עם כל חברי הכנסת שהיו מוכנים לשמוע, וכך הצלחנו לסכל את חקיקתו".
איך אתם פועלים כעת למנוע את אשרור האמנה?
"כרגע אנחנו בודקים אם האמנה דורשת את אישור הכנסת או רק את אישור ממשלה. אם מדובר באישור הכנסת, נארגן התנגדות רחבה של ח"כים מהאופוזיציה ויתכן שגם מהקואליציה". הרב קרטמן סבור כי מפלגת רע"ם לא תתמוך באמנה כאשר תבין לעומק את משמעותה ומביע תקווה שגם חברי הכנסת של ימינה יתנגדו לה.
"מי שעתיד ילדיו ונכדיו וסיכוייהם להקים משפחה חשובים לו, טוב יעשה אם יסתייג מאמנה מסוכנת זו ויסלקה מסדר היום הציבורי בישראל", מסכמת סלע.

עו"ד נעמה סלע: "בישראל כיום, בלי האמנה, החוק מפלה גברים לרעה", קובעת עו"ד סלע. "בספר החוקים הישראלי יש עשרים ושלושה חוקים שמפלים גברים, ואין ולו חוק אחד שמפלה נשים. לכן אין צורך באמנה כזו בישראל. יישומה יביא את הקץ על מוסד המשפחה, כי כל פעולה תהיה עילה לתביעה משפטית"

bottom of page